ביליארד כדור 9

 

ניין-בול (לפעמים רשום 9-בול) הוא גירסה מודרנית של פול (ביליארד כיסים) עם שרשים בארה"ב בשנות ה- 20 של המאה ה- 20. ניתן לשחק את המשחק בסביבה חברתית עם מספר שחקנים (בדרך כלל אחד על אחד) וכפוף לחוקי הביליארד שעליהם יחליטו השחקנים או בסביבה של ליגות וטורנירים שבהם הכמות של השחקנים והחוקים נקבעו ע"י ארגוני הביליארד השולטים ו/או נותני החסות.

ביליארד כדור 9

ברוב ההיסטוריה של המשחק, ניין-בול היה מוכר כ"משחק של כסף" (הימורים) גם בתחום החברתי וגם המקצועי, אבל מאז הפך להיות חלופה לגיטימית לכדור 8, פול קלאסי ועוד משחקים תחרותיים גדולים יותר. בעשורים האחרונים ניין-בול הפך להיות המשחק הדומיננטי בתחום הפול המקצועי ב- WPA, WPBA ואגודת שחקני הביליארד המקצועיים של ארה"ב. משך הזמן הקצר של המשחק מתאים להגבלות של שידור בטלוויזיה ויכול להעסיק את הקהל שלו.

 

אופן משחק כדור 9

 

המשחק משוחק על שולחן ביליארד כיסים עם 6 כיסים ו- 10 כדורים. הכדור שבו מכים, בדרך כלל בצבע לבן אבל יכול להיות גם עם נקודות, עם מקל ביליארד שמשמש בכדי לפגוע באחד או יותר מ- 9 הכדורים האחרים (שמוכרים ככדורי מטרה), שלכל אחד מהם יש צבע שונה והם ממוספרים מ- 1 עד 9. מטרת המשחק היא להטביע את הכדור מספר 9 באופן חוקי.

בניין-בול, חוץ מאשר במצב של "פוש אווט", המכה נחשבת כחוקית כשהשחקן מכה עם הכדור הלבן בכדור בעל המספר הנמוך ביותר שנשאר על שולחן הביליארד במטרה להטביעו לכיס או במטרה לגרום שכדור המטרה או הכדור הלבן יפגעו בדופן של השולחן. אם אחד מאילו לא קורה. זה נחשב כעבירה.

 המחשה לביליארד כדור 9

יש עוד הגבלות למכת הפתיחה שרשומות בהמשך. השחקנים לא חייבים להטביע את הכדורים לפי סדר המספרים אבל המגע הראשון של הכדור הלבן בכל מכה חייב להיות עם הכדור בעל המספר הנמוך ביותר. בניין-בול אין  הכרזות. אפשר להטביע את הכדור מספר 9 באופן חוקי בכל שלב של המשחק כדי לנצח, כולל מכת הפתיחה. עקב זה שחקן ביליארד יכול להטביע את כל כדורי המטרה לפי הסדר מ- 1 עד 8 אבל יכול עדיין להפסיד אם היריב יטביע את הכדור ה- 9 בלבד.

שחקנים מחליפים תורות על השולחן, שזה אומר שהשחקן ממשיך להכות עד שהוא מחטיא, מבצע עבירה או מטביע את הכדור ה- 9. העונש על עבירה הוא שהתור עובר ליריב שמקבל את הכדור הלבן ביד ויכול להניח אותו בכל מקום שיבחר על השולחן.  ניין-בול הוא משחק יחסית מהיר ובדרך כלל משוחק בסטים של מספר משחקים שקבועים מראש, בדרך כלל 5, 7 , או 9. שחקן הביליארד הראשון שמנצח במספר הקבוע של המשחקים מנצח את הסט.

ביליארד – כדור 9 – סידור הכדורים

 

בפתיחת המשחק מסדרים את הכדורים בצורת יהלום עם הכדור מספר 1 בקודקוד לכיוון השחקן הפותח ומונח על נקודת התחתית של שולחן הביליארד והכדור מספר 9 במרכז היהלום. אפשר לסדר את הכדורים באמצעות התבנית הרגילה בצורת משולש שמיועדת למרבית ממשחקי ביליארד כיסים, שעשויה מעץ או פלסטיק אבל קיימות גם תבניות בצורת יהלום שמיועדות רק לניין-בול.

 סידור כדורים במשחק ביליארד כדור 9

מיקומם של שאר הכדורים לא רלוונטי אבל במשחקים שבהם נותנים יתרון ליריב, הכדור שניתן לשחקן הפחות טוב כיתרון חייב להיות מוצב מאחורי הכדור מספר 1. הקו הדמיוני שעובר דרך קודקוד המבנה שבו מוצב כדור מספר 1 והקודקוד האחורי של מבנה היהלום צריך להיות מקביל לאורכו של שולחן הביליארד.  דיוק במקום וסידור הכדורים הוא קריטי, במיוחד במשחקי טורניר וליגות. אם הכדורים אינם צמודים אחד לשני או שהכדור מספר 1 לא מוצב בדיוק על נקודת התחתית רשאי השחקן הפותח לבקש סידור מחדש.

 

מכת הפתיחה במשחק כדור 9


שחקן ביליארד אחד נבחר לבצע את מכת הפתיחה. בדרך כלל באמצעות הטלת מטבע, או לפי הפסדים או נצחונות קודמים, או נקבע ע"י גוף שולט. כמו ברוב משחקי ביליארד כיסים, הכדור הלבן חייב להיות מונח מאחורי הקו הראשי של השולחן למכת הפתיחה. אם השחקן שמבצע את מכת הפתיחה אינו מצליח לבצע מכה חוקית יכול היריב לבחור אם לסדר מחדש ולהכות את מכת הפתיחה או להמשיך במשחק (אם זה נחשב לעבירה או לא לשחקן, תלוי בסט החוקים שלפיו משחקים). אם השחקן הפותח מטביע כדור מטרה הוא ממשיך לשחק. אם הוא הטביע את הכדור מספר 9 באופן חוקי זה נצחון במשחק.

 

"פוש-אווט"

 

בין מכת הפתיחה והמכה שאחריה יכול השחקן היריב להכריז "פוש-אווט". השחקן הפותח יכול להכריז על "פוש-אווט" אם הוא הטביע כדור באופן חוקי והיריב יכול להכריז אם השחקן הפותח לא הטביע אף כדור ביליארד. הכרזת "פוש-אווט" מאפשרת לשחקן שהכריז להכות בכדור הלבן כמעט בכל צורה אפשרית ללא עבירה, חוץ מאשר אם הוציא את הכדור הלבן מכיס שולחן הביליארד או ביצע מכות כפולות. המטרה העיקרית של ה"פוש-אווט" היא  לאפשר לשחקן לצאת ממצב קשה אחרי מכת הפתיחה כשהוא לא יכול להכות מכה חוקית. בניגוד לשאר המכות במשחק הכדור הלבן אינו חייב לפגוע באף כדור ואם הוא פוגע זה לא חייב להיות בכדור עם המספר הנמוך ביותר.

אם כדור 9 הוטבע במכת פוש-אווט הוא מוחזר לשולחן אבל כל כדור אחר שהוטבע נשאר מחוץ לשולחן. כששחקן מכריז פוש-אווט הוא חייב לעשות זאת כך שגם היריב וגם השופט שומעים אותו והם מוודאים שהם שמעו אותו כדי שלא יהיו אי הבנות. השחקן שנכנס אחרי מכת פוש-אווט יכול לשחק כשהשולחן נמצא במצבו או שהוא יכול לתת לשחקן שעשה את הפוש-אווט להכות את המכה הבאה. אפשר להכריז רק על פוש-אווט אחד למשחק וזו חייבת להיות המכה שמיד לאחר מכת הפתיחה.

 

אם השחקן שהכה את מכת הפוש-אווט מתכנן להכות מכה מסוימת אחר-כך, זה יכול להיות אסטרטגי להשאיר את השולחן כך אחרי הפוש-אווט. הפוש-אווט האידיאלי משאיר את השולחן במצב שזה נראה ליריב שהוא יכול לתת מכה מוצלחת כך שהוא יקח את תורו ליד השולחן, אבל בעצם הוא אינו יכול, כך שהתור יחזור לשחקן שהכה את הפוש-אווט. שחקני ניין-בול מתכוונים לפוש-אווט שמשאיר את השולחן במצב שיש 50% סיכוי שהיריב יקח את השולחן.

 

ניצחון בכדור 9


שחקן מנצח כשהוא פוגע קודם בכדור בעל המספר הנמוך ביותר שעל השולחן ואז מטביע את הכדור מספר 9 ללא עבירה. כשרק הכדור ה- 9 נשאר על השולחן זה מובן מאליו אבל כשיש עוד כדורי מטרה על שולחן הביליארד יש עוד מספר מקרים שיכולים להיגמר בניצחון כל עוד הכדור הלבן פוגע קודם בכדור עם המספר הנמוך ביותר ואז ב- 9.

הפסד של משחק קורה אחרי ששחקן ביצע 3 עבירות ברצף וקיבל אזהרה אחרי העבירה השניה.  ברוב הסטים של חוקי הביליארד, כולל זה של ה- WPA והשלוחות שלו, אם השחקן מבצע עבירה באותה מכה שבה הוא מטביע את הכדור ה- 9 או שהוא מוציא את הכדור ה- 9 בצורה בלתי חוקית מהשולחן, הכדור מוחזר לשולחן לנקודת התחתית והיריב מקבל את הכדור הלבן ביד.

.

סטים של חוקים וגופים שולטים

 

באופן כללי, חוקי כדור 9 הם די עקביים ואינם משתנים בהרבה מהפורמט שנקבע ע"י ה- BCA ו- WPA  שפירסמו את החוקי הביליארד הבינלאומיים, אבל משחקי ליגות יכולים להיות כפופים לחוקים קצת שונים כמו אלה של ה- APA ועוד כמה גופים.

חוקי "טקסס אקספרס"

 

במשך רוב ההיסטוריה של משחק הביליארד, חוקי כדור 9 איפשרו לשחקנים לתת מכת פוש-אווט יותר מפעם אחת במשחק. זה אומר שכל שחקן ביליארד יכול היה להכריז על פוש-אווט ואז להכות בכדור הלבן לכל מקום בשולחן ללא עבירה. אחרי זה היריב יכול היה לבחור אם לקבל את התור או לבחור אם השחקן המכריז יכה עוד מכה. אם השחקן שנתן את המכה אחרי הפוש-אווט ביצע עבירה, היריב היה מקבל את הכדור הלבן ביד, השיטה הזאת נקראת "דו-פאול".

 

שיטת ה"חד-פאול" החלה להיות פופולרית בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 כשמשחק ביליארד כדור 9 החל להיות יותר אגרסיבי עבור שידורי הטלוויזיה. השיטת החדשה הזאת נתנה את הכדור הלבן ליד היריב בכל עבירה שקשורה לכדור הלבן. גירסת חוקים אחת, שהיא מהווה עתה את הסטנדרט התחילה להיות נפוצה בשנות ה- 80 , הגבילה את מכת הפוש-אווט לפעם אחת במשחק ורק מיד אחרי מכת הפתיחה. מה שגרם לשינוי משמעותי באופי המשחק. בשנות ה- 90 הפכה גירסה זו להיות הדומיננטית וכל החוקים הקשורים בה היו מוכרים בשם  חוקי "טקסס אקספרס", על שם המדינה בארה"ב שבה טוענים שהגירסה התחילה. כיום, טקסס אקספרס היא גירסת החוקים הדומיננטית בקשר לפוש-אווט והיא משולבת בחוקי ה- WPA וה- BCA.