שולחנות ביליארד

 

שולחנות ביליארד מגיעים בהרבה צורות וגדלים. רובם בצורת מלבן עם אורך שהוא פי שניים מהרוחב. כשמדברים על הגודל של שולחן,  מציינים בדרך כלל את אורכו בפיט. שולחנות סנוקר ושולחנות ביליארד אנגלי אמורים להיות בגודל של 12 פיט, אבל ברוב העולם משתמשים בשולחנות בגודל של 9 פיט ובפאבים ובבארים משתמשים לרוב בשולחנות ביליארד בגודל של 7 פיט. במאה ה -19 שולחנות סנוקר של 10 פיט היו מאוד פופולאריים אבל כיום רובם נחשבים עתיקות ולאספנים.

 

מה שבדרך כלל קובע את גודלו של שולחן סנוקר הוא המקום הפנוי שמסביב לשולחן שמאפשר לשחק בצורה נורמאלית. אי לכך הרבה אנשים שיש בביתם שולחן ביליארד פרטי בוחרים בשולחנות של 8 פיט. שולחנות איכותיים וגדולים יותר בנויים עם משטח של שלש לוחות של ציפחה כדי למנוע שינויים כתוצאה ממזג האוויר. שולחנות קטנים יותר עשויים מלוח אחד. שולחנות ביליארד עם כיסים באים עם 6 כיסים, אחד בכל פינה ועוד כיס באמצע כל צד אורך.

 

שולחן ביליארד

 

הבד בשולחן ביליארד וסנוקר

 

כל שולחן ביליארד מצופה בבד מיוחד שהוא שילוב של צמר וניילון. ציפוי שולחנות ביליארד בבד החל כבר במאה ה -15 והחברה המובילה של הוקמה ב- 1453.

ב – שולחנות סנוקר שעליהם משחקים הרבה, למשל באולמות ביליארד או פאבים, משתמשים בבד "איטי" שהוא עמיד יותר. מקומות איכותיים יותר משתמשים בבד "מהיר" שהוא מקנה פחות חיכוך. הבד של שולחנות טורניר עשוי מ 100% של צמר. לבד של שולחנות סנוקר יש סיבים עם כיוון אחיד שמשפיע על התנועה של הכדורים.

באופן מסורתי הבד של שולחנות ביליארד הוא בצבע ירוק שמצביע על מקורות המשחק ממשחקי הדשא של פעם וכך החל מהמאה ה -17 אבל ניתן גם לראות שולחנות עם בד בצבע אחר כמו אדום או כחול.

 

התבנית של שולחן סנוקר וביליארד

 

שולחן סנוקר מקצועיהתבנית היא כלי שאיתו מסדרים את הכדורים בתחילת משחק ביליארד. היא בדרך כלל בצורת משולש אבל זה יכול להשתנות לפי המשחק. יש  שני סוגים עיקריים, המשולש שאיתו משחקים פול ומשחק סנוקר ותבנית בצורת יהלום שמשמש למשחקים כמו ניין-בול.

 

 

שולחנות ביליארד קארום

שולחנות משחק מסוג ביליארד קארום הם ללא כיסים ומיועדים למשחקים כמו: ביליארד 3 דפנות, דופן ישירה וקו ההתחלה. שולחן קארום חוקי הוא בגודל של 10 X 5 פיט עם סטייה של 5 מ"מ. גובה  סטנדרטי מהמשטח עד הרצפה הוא בין 75 ל -80 ס"מ.

 

משטח שולחנות ביליארד קארום

 

המשטח של שולחן ביליארד קארום, שעשוי מצפחה, חייב להיות בעובי של 45 מ"מ בדרך כלל מחומם קצת מעל טמפרטורת החדר מה שעוזר למנוע עודף לחות לבד, ועוזר לכדורי הביליארד לנוע באופן צפוי וגורם למשחק  מהיר יותר. מנגנון חימום דרוש לפי החוקים הבינלאומיים של קארום ביליארד. חימום השולחן הוא מושג ישן. לויקטוריה ,מלכת אנגליה במאה ה -19 , היה שולחן ביליארד עם מנגנון חימום מצינורות אבץ, אבל אז הסיבה העיקרית לחימום השולחן היה למנוע מהכדורים שאז היו משנהב מהתכווצות. הפעם הראשונה של שימוש בחימום חשמלי היה הטורניר של קוו ההתחלה בדצמבר 1927.

 

שולחן ביליארד

מקלות סנוקר וביליארד

 

את רובם של משחקי הביליארד משחקים עם מקל שצדו האחד צר יותר. המקל, בדרך כלל, עשוי מחתיכת עץ אחד או משתי חתיכות מחוברות  באמצע עם חיבור ממתכת או עץ. מקלות איכותיים יותר עשויים מעץ מייפל למקלות פול ועץ אש למקלות  סנוקר.

אוחזים את המקל בקצה העבה יותר שלו. גופו של המקל מתחדד לכיוון הקצה הצר שעשוי מנחושת בקוטר של 10-14 מ"מ למקל פול שעליו מודבק ראש מעור. שימוש נכון של הראש ביחד עם גיר יכול לאפשר הקניית סיבוב לכדור הלבן.

המקלות הפחות איכותיים עשויים מעץ אורן או מייפל מאיכות פחות טובה. מקל איכותי יכול להיות עשוי מסוגים מאוד נדירים של עץ או חומרים יקרים ובדרך כלל באים עם שיבוץ דקורטיבי. הרבה מקלות מודרניים יכולים להיות עשויים מחומרים טכנולוגיים כמו גרפיט. שחקנים מקצועיים משתמשים ביותר ממקל אחד במשחק. יש להם מקלות אם משקלים ואורכים שונים למצבים שונים בהם הם נתקלים במשחק.

 מקלות סנוקר

גשר ביליארד

 

הגשר הוא כלי שמשמש כדי להאריך את אפשרות ההגעה של שחקן במצב שהכדור הלבן רחוק מדי מכדי להשתמש בידו. הגשר מורכב ממקל עם ראש ממתכת או פלסטיק שיש בו שקעים להניח עליהם את המקל. הרבה שחקנים לא מקצועיים אינם משתמשים בגשר בטענה שזה לא גברי אבל חובבנים ושחקנים מקצועיים משתמשים בגשר בכל מצב שמצריך זאת. מספר שחקנים מעדיפים להשתמש במאריך שמבריגים לקצה העבה של המקל במקום או בנוסף לגשר. יש הרבה סוגים שונים של ראשים לגשר ולא לכולם (במיוחד אלה עם טבעת שתופסת את המקל ואלה עם גלגלים) יש אישור רשמי לשימוש במשחקים מקצועיים. באיטליה משתמשים במקל מיוחד שהוא ארוך ועבה יותר במקום הגשר. בסנוקר יש 3 סוגים סטנדרטיים של גשר, הרגיל בצורת X, העכביש שבצורת קשת עם שלשה שקעים למקל והוא מיועד למכות הקשות ביותר, וגשר עם צוואר ברבור שדומה לעכביש אבל עם מוט קטן שמאריך את הגשר.

 

כדור ביליארד

 

הגודל, הצורה והכמות של כדורי הביליארד משתנים ממשחק למשחק. יש 3 גדלים עיקריים, למשחקי הקארום כדורים בקוטר של 2 7/16 אינצ', כדורי פול אמריקאי שהם בקוטר של 2 1/4 אינצ' וכדורי סנוקר בקוטר של 2 1/16 אינצ'. בסט של כדורי הקארום יש שני כדורים לבנים, אחד מסומן ואחד לא, ואחד או שני כדורי מטרה תלוי בגירסה. בסט של פול אמריקאי יש שבעה כדורי מטרה עם פסים, שבעה מלאים וכדור שחור כולם ממוספרים וכדור לבן אחד. הסט של פול אנגלי דומה לאמריקאי, הם לא ממוספרים ובמקום פסים ומלאים יש שבעה כדורים בצבע אחד ושבעה בצבע אחר. בסט של סנוקר יש 22 כדורים, 15 אדומים, 6 צבעוניים וכדור לבן. יש גם משחקים פחות מוכרים שיש להם סטים מיועדים.

בעבר היו מייצרים כדורי ביליארד מחומרים שונים כולל טיט, גביש, שנהב, פלסטיק ועץ. שנהב היה החומר העדיף מ -1627 ועד המאה ה -20. התחילו לחפש תחליף לשנהב מסיבות כלכליות וסביבתיות והייתה אף חברה אחת שאפילו הציעה פרס של 10,000 דולר למי שימצא חומר חדש. ממציא בשם ג'ון ווסלי היאט המציא חומר, אבל החומר היה מאוד נדיף והיה מתפוצץ לפעמים בתהליך היצור.